אוהב תורה - אוהב מדע

       ציירה: אהובה קליין #לשוןלימודים_שלמהגלר בלי הקדמות מיותרות. האם פרשתנו טלנובלה?! יעקב שונא את לאה, רחל מקנאה בלאה, יעקב רב עם רחל. מה לעזאזל קורה כאן?! לא יתכן שכך ינהגו אבותינו הקדושים. אני לא אענה על הכל, מפאת קיצור המקום. "וַיַּרְא ה' כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה" – המילים האלו קשות על המפרשים. בייחוד כשכתוב בפסוק הקודם "וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה". משמע מזה שיעקב אהב גם את לאה. אלא שאת רחל אהב יותר, וברור מדוע. ולכן רבים מהמפרשים (רד"ק, רבי יוסף בכור שור, ועוד) הסבירו ש'שנואה' זה פשוט 'אהובה פחות'. יעקב אוהב גם את לאה אבל לא באותה דרגה כמו רחל. ואם נחשוב שיעקב שנא אותה – הרי אסור לו להמשיך לחיות עמה, ועליו להתגרש ממנה. הרב צחי להמן מוסיף ( https://www.tzohar.org.il/?p=4452 ) עוד שלא כתוב שיעקב הוא השונא, אלא שלאה שנואה, ולכן מסיק שלאה הרגישה שנואה, אף שיעקב עצמו לא שנא אותה. אבל הסבר זה לא מסתדר עם הכתוב "וַיַּרְא ה' כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה" שמלמד שהיא היתה שנואה ממש, ולא רק חשה כך. ולומר ש'ש...

         ציירה: אהובה קליין    #לשוןלימודים_שלמהגלר לשון לימודים #6 תולדות: קריאת שמות לאנשים ומקומות אחד הדברים שקורים הרבה בפרשתנו זה קריאת שמות. כעשר פעמים קוראים שמות, ביניהם: "וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו", "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב", " וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת". לכן, זו הזדמנות טובה לעסוק קצת בקריאת שמות. בפרשתנו עולה השאלה, מה סיבת שם העיר 'באר-שבע'? זו עיר ידועה ומרכזית בתקופת האבות, ואף לאחר מכן. אבל נראה שיש שלוש סיבות שונות לשם העיר. בפשטות, 'באר-שבע' הכונה לבאר של מישהו בשם שבע, או למספר 7. אולי היו שבע בארות בעיר. אבל מה שקשה שניתנות במקרא כמה סיבות שונות אחרות לשם העיר. כשאברהם כורת ברית עם אבימלך מלך גרר, נאמר: "עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם". אז סיבת השם היא השבועה. ואולי דוקא שבע הכבשות שאיתן כרתו את הברית: "וַיֹּאמֶר כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת" (אפשר לתרץ שבחרו 7 כבשות בג...

       ציירה: אהובה קליין #לשוןלימודים_שלמהגלר הרבה פעמים אנו עוקבים אחר קריאת התורה, ולא שמים לב לשינוים קטנים בלשון התורה, שלפעמים מספרים סיפור נוסף, שלא כתוב בבירור. בפרשתנו, מסופר שאברהם שולח את עבדו למשפחתו שבחרן, לקחת אשה ליצחק. 'לקחת' מלשון מעשה ליקוחין, קידוש האשה לנישואים. העבד נשבע ויוצא לדרך. לא אתאר את כל הסיפור הידוע. השינוי אליו אני מתיחס זה האופן בו קוראים לעבד אברהם. בחלק מהפרשה הוא נקרא "עבד", ובחלק "איש". אז הוא עבד או איש? עבד זה מי שנתון תחת עולו של אדון, בעוד איש זה מי שאדון לעצמו. ובד"כ בלשון המקרא, "איש" זה אדם חשוב. יתכן ויהיו שיטענו שאלו סתם ביטויים, ובמקרה פעם השתמשו בזה ופעם בזה. מעבר לזלזול בעצם המחשבה שבספר שנכתב ע"פ ה' יהיו מילים מיותרות וטעויות כתיב, ישנו גם פסוק שסותר בצורה חד משמעית טענה זו: "וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֙בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ". באותו פסוק ממש, הוא פעם נקרא "עבד" ופעם ...

  #לשוןלימודים_שלמהגלר בפרשתנו, הקב"ה מתגלה לאבימלך מלך גרר ומודיע לו שימות כי לקח אשה בעולת בעל. אבימלך מתנצל וטוען לתום לבב ונקיון כפים, וה' מקבל את טענתו אך שולח אותו לאברהם שיתפלל עליו על מנת שיחיה: "וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה". ואכן אברהם מתפלל, למרות היחס שקיבל מאבימלך: "וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים". מה פירוש המילה "התפלל"? לכאורה, כולנו מבינים מה זה. כאשר האדם פונה לאלהים בבקשה, לזה אנו קוראים "תפילה". אבל האמת היא, שיש מספר בעיות עם המשמעות הנוכחית למילה זו: 1) פניה אל ה' היא בד"כ פעולה בבנין פָּעַל / פִּעֵּל: בקש מה', זעק אל ה', דבר אל ה', עמד מול ה' ועוד. ואילו כאן, אברהם מתפלל, שזה בנין הִתְפָּעֵּל. בנין זה הוא למעשה 'פִּעֵּל' + 'את עצמו' = 'התפעל'. למשל, התלמד = לִמֵּד את עצמו, הִסְתָּנֵּן = סנן את עצמו, הִתְחָבֵּר = חבר את עצמו. וכן הלאה. אז כשאברהם התפלל הוא פילל את עצמו?! מה זה אומר?! 2) שורש המי...

    #לשוןלימודים_שלמהגלר והפעם, מילה אחת, תוביל אותנו למחוזות הארכיאולוגיה-היסטוריה, במסע חוצה מדינות, עם מלחמות שליטה, וקמצוץ של מדע. והמילה היא: "חֵמָר". מה זה "חֵמָר"? היום אנחנו קוראים בשם זה, בטעות, ל"חרסית", החומר ממנו מכינים הקדרים כלי חרס. אך במקרא, משמעותו... (תופים) – אספלט! כן, כן, החומר שעליו אתם נוסעים ברכבכם. מה הקשר לפרשתנו? איך זה גורם למלחמות? ומה התכונה המדעית המעניינת שלו? אשתף אתכם בתאוריה שהגיתי לפני מספר שבועות, בדיון עם חברים בקבוצה העוסקת בענייני מקרא וארכיאולוגיה. ניסינו אז להבין, מה הביא את חמשת המלכים כל הדרך מבבל ושנער הרחוקות, אל עבר הירדן לערי הככר? התשובה הפשוטה של "הם פשוט היו חזקים וחיפשו לקחת מיסים" לא מספקת. כי הרי אלו מקבץ של ממלכות קטנות ולא אימפריה גדולה כאשור ובבל בשעתן. אז לשם מה באו? התאוריה שלי היא, שהם באו בגלל אינטרס כלכלי-מדיני משמעותי. כנראה היה משאב מרכזי שמצוי במסופוטמיה שקיים גם בסדום וחברותיה, משאב כל כך חשוב והכרחי, שהיה משתלם לבוא עד לכאן כדי לשלוט עליו. ומהו? מה שהמקרא טורח להדגיש: "כׇּל־א...

    Painting:  Pieter Bruegel the_Elder - The Tower of_Babel (Vienna)                      #לשוןלימודים_שלמהגלר "וַֽיְהִ֥י כׇל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים... וַיֹּ֣אמֶר ה֗' הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם... הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ. וַיָּ֨פֶץ ה֥' אֹתָ֛ם... עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל ה֖' שְׂפַ֣ת כׇּל־הָאָ֑רֶץ". כשקוראים בתנ"ך, חשוב מאוד לזכור שהשפה התנ"כית שונה משלנו. זו עברית וזו עברית, אך סגנון הדיבור שונה. כך גם מילים שאנו משתמשים בהן היום באופן אחד, בתקופה המקראית השתמשו בהן באופן אחר. לדוגמא, בשפה המקראית "מעלות" זה מה שאנו קוראים היום "מדרגות". ואילו "מעלות" בשפתנו משמעותן לרוב "תכונות המיחדות איש / חפץ זה מן השאר" או השנתות במד הטמפרטורה. זה ישמע מצחיק אם מישהו היום יאמר "האם אלו המעלות לקומה השניה?". כנראה שלא נבין אותו. בד"כ מסבירים שעונש בוני המגדל הוא שהפסיקו לדבר בעב...

    #לשוןלימודים_שלמהגלר בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱ-לֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. רבים טועים להסביר שכונת הפסוק היא שבהתחלה, לפני הכל, ברא הקב"ה את השמים ואת הארץ, ואז ברא את שאר הדברים. אלא שכבר עמדו המפרשים על כך – רש"י בהרחבה – שלא יתכן להבין כך את הפסוק. רש"י מונה מספר טעמים לכך. אינני רוצה להתעכב עליהם כאן, אז אתן הסבר קצר אחד. לו כונת הפסוק היתה כאמור לעיל, אזי לא היתה צריכה להיות הבי"ת מנוקדת בשוא, כי אם בקמץ. אם נאמר את הפסוק בלשוננו: בהתחלה ברא א-להים וגו', אזי נשים לב שהתנועה תחת הבי"ת היא קמץ ולא שוא. לו זו היתה כונת הפסוק, היה צריך לומר: "בָּרֵאשִׁית ברא". אך נכון להסביר את הפסוק כך: בִּתְחִילַת ברא א-להים וגו'. נכון שזה נשמע קצת מוזר לקרוא כך? ולכן רש"י מיד שואל: "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני", כי חסר כאן "בתחילת מה?". בתחילת איזה תהליך ברא ה' את השמים ואת הארץ? ולכן מסביר רש"י: "ואם באת לפרשו כפשוטו, כך פרשהו: 'בראשית בריאת שמים וארץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ,...

  מאמר שראיתי בקבוצה אחרת. אני מצרף את תגובתי למאמר: https://www.haaretz.co.il/blogs/beithatfutsot/BLOG-1.6455683 גבב של שטויות. טענות שלא מגובות כלל (מלבד ראיה אחת שאליה גם אתיחס). אם הכותב היה בקי במקרא - לא היה מוציא שטויות כאלו ממקלדתו. הכותב טוען 3 טענות: א. ראש השנה בימי התנ"ך היה בניסן ולא בתשרי. ב. לוח השנה היה שמשי ולא ירחי. ג. הצדוקים הם ממשיכיהם של בני צדוק. טענה א: הטענה היחידה שלה הכותב מביא ראיה, מהפסוק: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". נראה בהמשך שזו ראיה כנגד טענה ב'. אבל בנוגע לטענה א, זו אכן ראיה חזקה לשיטתו, אך ניתן להסבירה בקלות. ניסן הוא הראשון לספירת החודשים אך לא תחילת השנה. אין חולק על זה בחז"ל שזה החודש הראשון (ע"פ הכותב כדאי היה לחז"ל למחוק את הפסוק הזה...). יש לזה משמעות הלכתית שנדונה במסכת ראש השנה. אבל השנה מתחילה מתשרי ככתוב: "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה", ומהו חג האסיף? החג בו אוספים את התבואה הנקצרת לתוך הבית, זה כמובן יכול להיות רק בתשרי (קוצרים בין פסח ל...