לשון לימודים #6 תולדות: קריאת שמות לאנשים ומקומות
אחד הדברים שקורים הרבה בפרשתנו זה קריאת שמות. כעשר פעמים קוראים שמות, ביניהם: "וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו", "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב", " וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת". לכן, זו הזדמנות טובה לעסוק קצת בקריאת שמות.
בפרשתנו עולה השאלה, מה סיבת שם העיר 'באר-שבע'? זו עיר ידועה ומרכזית בתקופת האבות, ואף לאחר מכן. אבל נראה שיש שלוש סיבות שונות לשם העיר. בפשטות, 'באר-שבע' הכונה לבאר של מישהו בשם שבע, או למספר 7. אולי היו שבע בארות בעיר. אבל מה שקשה שניתנות במקרא כמה סיבות שונות אחרות לשם העיר.
כשאברהם כורת ברית עם אבימלך מלך גרר, נאמר: "עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם". אז סיבת השם היא השבועה. ואולי דוקא שבע הכבשות שאיתן כרתו את הברית: "וַיֹּאמֶר כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת" (אפשר לתרץ שבחרו 7 כבשות בגלל שם העיר, אבל הכתוב מדגיש שוב ושוב את מספר הכבשים, ולכן מתבקש שזו סיבת שם העיר). ועוד, שהגר המגורשת הלכה ותעתה במדבר באר שבע לפני כריתת הברית. ולאחר מכן, בפרשתנו, יצחק כורת ברית עם אבימלך מלך גרר ושם נאמר: "וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה". מה פשר הענין?
הדברים הבאים מבוססים, בין השאר, על מאמרו של הרב פרופ' יואל אליצור, בספרו הקדוש והטהור "מקום בפרשה". שם, בפרשת ויצא, הוא מרחיב על הקשיים שעולים מקריאת שמות מסוימים במקרא. יש מושג שנקרא "מדרש שמות", שזה המקרה שבו הכתוב מסביר את סיבת השם. כגון: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ", או "עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם". ומדרש השם איננו בא רק כשנותנים שם חדש למקום כלשהוא. אלא זו דרשה חדשה לשם שהיה כבר. לצקת, בשם הקיים, משמעות חדשה.
דוגמא מצוינת לכך יש בפרשתנו. כולנו יודעים שיעקב נקרא כך כי "וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב". והנה עשו דורש את שמו מחדש כשגילה שלקח ברכתו "וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם; אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי". אם כן, עשו מגלה לנו ששמו של יעקב מתאים להתנהגותו – שלא מצאה חן בעיני עשו – כי כשמו, כן הוא – רמאי (ע' ראב"ע כאן). אנו יכולים לראות מדרש שמות גם בחז"ל: בלעם = בלע עם, וגם אנחנו עושים כך לעתים.
אז באר שבע, כבר נקראה כך בעבר, עוד לפני אברהם אבינו. אלא שאברהם נתן לשם משמעות חדשה. הרעיון של דרישת שם מקום מחדש, יכול תרץ לנו כמה קושיות. לדוגמא, מסופר על אברהם בפרשת "לך לך" שרדף אחרי ארבעת המלכים, ונאמר : "וַיִּרְדֹּף עַד דָּן". אבל הרי מקום עם שם "דן" אנו פוגשים רק בסוף ספר שופטים, כששבט דן עוזב, את מה שנקרא היום גוש דן; ומחליט לכבוש את ליש, ואז נאמר "וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה". אז איך יתכן שעיר שקיבלה את שמה "דן" כ-500 שנה מאוחר, תיקרא "דן" כבר בתקופת אברהם?!
אז יש שמתרצים שזה פסוק שהכניסו לספר בראשית רק במאה ה-7 לפנה"ס או שזה כתב משה על שם העתיד. אבל לא צריך ללכת לשם. ניתן להסביר שלמעשה העיר דן היתה קיימת בימי אברהם וקראו לה "דן" מכל מיני סיבות, ואילו כעת, משכבשו בני דן את האיזור, הם יצקו משמעות חדשה לשם. ולכן נאמר שם: "וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם". הרי אם הם המציאו את השם, זה יהיה מיותר לומר שקראו על שם דן אביהם. כי זה ברור שאם הם קוראים שם חדש לעיר - "דן" - שזה על שמם, ושמם הוא בגלל אביהם. אלא אם נאמר ששם העיר היה כבר קודם, ועכשיו רוצים לקרוא לעיר "דן" מסיבות אחרות, שהכתוב מדגיש שמדוע חזרו לקרוא למקום "דן"? על שם אביהם. עד עכשיו דן נקראה "דן" מסיבה אחת, וכעת משכבשוה, קראו לה על שם דן אביהם(ואמנם בימי השופטים נקראה העיר "ליש" – שזה אריה, ודן גור אריה – אך יתכן שזה שם שהחליף את "דן" וכעת שבו לקרוא לעיר "דן").
לסיכום: הרבה משמות המקומות או האנשים, מקבלים משמעות חדשה לשמם, בהתאם למאורע. קריאת השמות במקרא איננה חייבת להיות רק המצאה של השם, אלא המצאתו מחדש. יציקת משמעות חדשה לשם קיים.
שבת שלום 
Comments
Post a Comment