לשון לימודים 1# בראשית: מהי "בראשית"?

  

#לשוןלימודים_שלמהגלר

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱ-לֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ.

רבים טועים להסביר שכונת הפסוק היא שבהתחלה, לפני הכל, ברא הקב"ה את השמים ואת הארץ, ואז ברא את שאר הדברים.

אלא שכבר עמדו המפרשים על כך – רש"י בהרחבה – שלא יתכן להבין כך את הפסוק. רש"י מונה מספר טעמים לכך. אינני רוצה להתעכב עליהם כאן, אז אתן הסבר קצר אחד. לו כונת הפסוק היתה כאמור לעיל, אזי לא היתה צריכה להיות הבי"ת מנוקדת בשוא, כי אם בקמץ. אם נאמר את הפסוק בלשוננו: בהתחלה ברא א-להים וגו', אזי נשים לב שהתנועה תחת הבי"ת היא קמץ ולא שוא. לו זו היתה כונת הפסוק, היה צריך לומר: "בָּרֵאשִׁית ברא". אך נכון להסביר את הפסוק כך: בִּתְחִילַת ברא א-להים וגו'. נכון שזה נשמע קצת מוזר לקרוא כך?

ולכן רש"י מיד שואל: "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני", כי חסר כאן "בתחילת מה?". בתחילת איזה תהליך ברא ה' את השמים ואת הארץ?

ולכן מסביר רש"י: "ואם באת לפרשו כפשוטו, כך פרשהו: 'בראשית בריאת שמים וארץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר'". במילים אחרות, יש לקרוא את הפסוק כפתיחה לתיאור אופן בריאת השמים והארץ. "כעת אספר לכם כיצד נבראו השמים והארץ. הארץ היתה תהו ובהו וכו'".

נקודה נוספת שמדגישה את האמור לעיל היא שנאמר "והארץ היתה". רש"י בהמשך הפרשה (פרק ד פס' א) מסביר שהסגנון הזה בא לתאר עבר מושלם (Past Perfect), דהינו שבהווה של הסיפור, הפעולה המוזכרת כבר נעשתה, הושלמה. הפעולות במקרא נכתבות תמיד בוא"ו ההיפוך עם יו"ד: וישב, ויקום, וילך, וכדומה. כתיבה כזו אמנם מספרת לנו על משהו שקרה בעבר, אבל זהו ההווה של הסיפור. כשכותבים פעולה בלשון עבר, ללא וא"ו ההיפוך, זה בא לומר שבעת שקרה מה שאנו רוצים לספר, כבר נעשתה הפעולה ההיא.

אם כך, כעת, כשבאים לספר לנו כיצד נבראה הארץ, מדגישים תחילה שהארץ היתה כבר. והיא היתה תהו ובהו. היא למעשה עדיין לא היתה מה שאנו נכנה ונקרא ארץ. מתי נבראת הארץ? רק ביום השלישי. "וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ".

ומה עם בריאת השמים? השמים נבראו ביום השני, "וַיִּקְרָא אֱ-לֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם". הקריאה, היא סוף תהליך הבריאה.

מהי היא בריאה אם כן? בריאה איננה "להוציא יש מאין", כפי שמוכיח רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע) בפס' א'. בריאה היא קביעת הגבולות. ההבדלה בין דבר לדבר. "עד כאן זה שמים, מכאן ואילך זו הארץ".

אז אסכם. בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱ-לֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ, כונתו, בתחילת קביעת גבולות השמים והארץ, הארץ היתה תהו ובהו.

שבת שלום