"ודן למה יגור אוניות" - האם שבט דן יְוָנִי? - תשובה לטענת יגאל ידין

-

 


Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

לשון לימודים #10 מקץ: אברך וחשמונאי (מילים שפירושן לא ידוע - חלק ב)

-
Image
    בהמשך ללשון לימודים של הפרשה שעברה, בה עסקנו במילים יחידאיות, השבוע אעסוק במילה "אַבְרֵךְ", שאף היא יחידאית. הסברתי בשבוע שעבר שבד"כ לא מבינים מיד את משמעות המילה היחידאית, כי אין עוד כמוה במקרא שנוכל להשוות. למעט מילים ידועות ומוכרות מחיי היום יום. דוגמא למילה יחידאית שידועה לנו משמעותה היא "שַׂכִּין", שנמצאת בפסוק (משלי כג:ב): "וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה". מהי שַׂכִּין? היא מזכירה את המילה סכין, אבל היא כתובה בשִׂי"ן ולא בסמ"ך. אבל אנחנו יודעים לומר ששכין = סכין מפני שזו מילה שימושית בחיים שלנו. למעשה בגלל שתמיד השתמשו בסכין במהלך ההיסטוריה, ביום יום, שמרנו על משמעות המילה. לעומת 'כתונת פסים' שלא היתה חלק מהיום יום של היהודים, בייחוד בתקופת הגלות, סכין היא כלי שימושי בחיינו, ולכן משמעות המילה לא אבדה, כמו המילה "שְׂרוֹךְ". ואפילו ש'שכין' כתובה קצת אחרת מאיך שאנו כותבים היום. אם זו מילה שימושית, אז משמעותה נשמרת ועוברת מדור לדור. מילה שהיא לא חלק מהחיים, עלולה לאבד משמעותה. חזרה ל...
Read more

לשון לימודים #7 ויצא: האם שנא יעקב את לאה?

-
Image
       ציירה: אהובה קליין #לשוןלימודים_שלמהגלר בלי הקדמות מיותרות. האם פרשתנו טלנובלה?! יעקב שונא את לאה, רחל מקנאה בלאה, יעקב רב עם רחל. מה לעזאזל קורה כאן?! לא יתכן שכך ינהגו אבותינו הקדושים. אני לא אענה על הכל, מפאת קיצור המקום. "וַיַּרְא ה' כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה" – המילים האלו קשות על המפרשים. בייחוד כשכתוב בפסוק הקודם "וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה". משמע מזה שיעקב אהב גם את לאה. אלא שאת רחל אהב יותר, וברור מדוע. ולכן רבים מהמפרשים (רד"ק, רבי יוסף בכור שור, ועוד) הסבירו ש'שנואה' זה פשוט 'אהובה פחות'. יעקב אוהב גם את לאה אבל לא באותה דרגה כמו רחל. ואם נחשוב שיעקב שנא אותה – הרי אסור לו להמשיך לחיות עמה, ועליו להתגרש ממנה. הרב צחי להמן מוסיף ( https://www.tzohar.org.il/?p=4452 ) עוד שלא כתוב שיעקב הוא השונא, אלא שלאה שנואה, ולכן מסיק שלאה הרגישה שנואה, אף שיעקב עצמו לא שנא אותה. אבל הסבר זה לא מסתדר עם הכתוב "וַיַּרְא ה' כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה" שמלמד שהיא היתה שנואה ממש, ולא רק חשה כך. ולומר ש'ש...
Read more

לשון לימודים #5 חיי-שרה: כיצד הפכה רבקה את יצחק לאבי האומה?

-
Image
       ציירה: אהובה קליין #לשוןלימודים_שלמהגלר הרבה פעמים אנו עוקבים אחר קריאת התורה, ולא שמים לב לשינוים קטנים בלשון התורה, שלפעמים מספרים סיפור נוסף, שלא כתוב בבירור. בפרשתנו, מסופר שאברהם שולח את עבדו למשפחתו שבחרן, לקחת אשה ליצחק. 'לקחת' מלשון מעשה ליקוחין, קידוש האשה לנישואים. העבד נשבע ויוצא לדרך. לא אתאר את כל הסיפור הידוע. השינוי אליו אני מתיחס זה האופן בו קוראים לעבד אברהם. בחלק מהפרשה הוא נקרא "עבד", ובחלק "איש". אז הוא עבד או איש? עבד זה מי שנתון תחת עולו של אדון, בעוד איש זה מי שאדון לעצמו. ובד"כ בלשון המקרא, "איש" זה אדם חשוב. יתכן ויהיו שיטענו שאלו סתם ביטויים, ובמקרה פעם השתמשו בזה ופעם בזה. מעבר לזלזול בעצם המחשבה שבספר שנכתב ע"פ ה' יהיו מילים מיותרות וטעויות כתיב, ישנו גם פסוק שסותר בצורה חד משמעית טענה זו: "וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֙בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ". באותו פסוק ממש, הוא פעם נקרא "עבד" ופעם ...
Read more