"ודן למה יגור אוניות" - האם שבט דן יְוָנִי? - תשובה לטענת יגאל ידין

-

 


Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

לשון לימודים #9 וישב: כתנת פסים (מילים שפירושן לא ידוע - חלק א)

-
Image
"יוסף וכתונת הפסים המשגעת" זה מחזמר מצוין (במיוחד בגירסה המקורית של Broadway). כמו במחזמר, בד"כ מצוירת הכתונת עם מה שאנו קוראים היום פסים, stripes, כמו תלמים בשדה בצבעים שונים. השאלה היא, האם המילה "פסים" שבמקרא בעלת אותה משמעות כמו "פסים" שבימינו? ומדוע שלא? 1. מפני שנחלקו חז"ל בפירוש המילה. כך אומר המדרש (בראשית רבה פד:ח): 'פסים' – שהיתה מגעת עד פס ידו. 'פסים' – שהיתה דקה וקלה ביותר ונטמנת בפס יד. 'פסים' – שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביו ועָלָת ליהודה. 'פסים' – על שם צרות שהגיעוהו: פ"א פוטיפר, סמ"ך סוחרים, יו"ד ישמעאלים, מ"ם מדינים. 'פסים' – פס ים... בשביל שיקרע הים לפניהם". 2. מפני שמנסים לפרש את המילה, הרי אם זו מילה ידועה, אין צורך לחפש פירושהּ. האם המפרשים צריכים לפרש את המילה 'כבש', 'טהור', 'ציצית' ועוד? לא! מדוע? כי אלו מילים שהמשכנו להשתמש בהם גם בתקופת הגלות, כי הן היו חלק מהיום יום או מלימוד ההלכה, וגם משום שהן מילים נפוצות במקרא. 'פסים' ...
Read more

לשון לימודים 1# בראשית: מהי "בראשית"?

-
Image
    #לשוןלימודים_שלמהגלר בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱ-לֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. רבים טועים להסביר שכונת הפסוק היא שבהתחלה, לפני הכל, ברא הקב"ה את השמים ואת הארץ, ואז ברא את שאר הדברים. אלא שכבר עמדו המפרשים על כך – רש"י בהרחבה – שלא יתכן להבין כך את הפסוק. רש"י מונה מספר טעמים לכך. אינני רוצה להתעכב עליהם כאן, אז אתן הסבר קצר אחד. לו כונת הפסוק היתה כאמור לעיל, אזי לא היתה צריכה להיות הבי"ת מנוקדת בשוא, כי אם בקמץ. אם נאמר את הפסוק בלשוננו: בהתחלה ברא א-להים וגו', אזי נשים לב שהתנועה תחת הבי"ת היא קמץ ולא שוא. לו זו היתה כונת הפסוק, היה צריך לומר: "בָּרֵאשִׁית ברא". אך נכון להסביר את הפסוק כך: בִּתְחִילַת ברא א-להים וגו'. נכון שזה נשמע קצת מוזר לקרוא כך? ולכן רש"י מיד שואל: "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני", כי חסר כאן "בתחילת מה?". בתחילת איזה תהליך ברא ה' את השמים ואת הארץ? ולכן מסביר רש"י: "ואם באת לפרשו כפשוטו, כך פרשהו: 'בראשית בריאת שמים וארץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ,...
Read more
-
Image
         ציירה: אהובה קליין    #לשוןלימודים_שלמהגלר לשון לימודים #6 תולדות: קריאת שמות לאנשים ומקומות אחד הדברים שקורים הרבה בפרשתנו זה קריאת שמות. כעשר פעמים קוראים שמות, ביניהם: "וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו", "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב", " וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת". לכן, זו הזדמנות טובה לעסוק קצת בקריאת שמות. בפרשתנו עולה השאלה, מה סיבת שם העיר 'באר-שבע'? זו עיר ידועה ומרכזית בתקופת האבות, ואף לאחר מכן. אבל נראה שיש שלוש סיבות שונות לשם העיר. בפשטות, 'באר-שבע' הכונה לבאר של מישהו בשם שבע, או למספר 7. אולי היו שבע בארות בעיר. אבל מה שקשה שניתנות במקרא כמה סיבות שונות אחרות לשם העיר. כשאברהם כורת ברית עם אבימלך מלך גרר, נאמר: "עַל-כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם". אז סיבת השם היא השבועה. ואולי דוקא שבע הכבשות שאיתן כרתו את הברית: "וַיֹּאמֶר כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת" (אפשר לתרץ שבחרו 7 כבשות בג...
Read more