"ודן למה יגור אוניות" - האם שבט דן יְוָנִי? - תשובה לטענת יגאל ידין

-

 


Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

לשון לימודים #12 שבט דן ושבט יהודה

-
Image
    ב-1965 כתב יגאל ידין את המאמר "ודן למה יגור אניות" בו טען ששבט דן מקורו בשבט יְוָנִי הקרוי 'דנאים' (Δαναοί Danaoi) עליו מספר הומירוס ב'איליאדה'. שבט זה פלש לארץ כחלק מפלישת גויי הים בסביבות שנת 1200 לפנה"ס. שבט יוני זה צורף לעמ"י והפך לאחד משנים עשר השבטים. במילים אחרות, מה שמסופר בספר בראשית על הולדת דן בן יעקב איננה נכונה, ושבט זה מקורו ביון ולא בבני ישראל. אינני מתכון להתיחס במסגרת זו לכל הראיות בעדה ונגדה – שכן ענייני כאן לעסוק בעניינים לשוניים הקשורים בפרשת השבוע. אבל כן אתיחס לאחת מראיותיו הקשורה לפרשתנו. רק אֲַצַיֵּן תחילה, שלא מצאתי שום צורך בתאוריה זו, עד כמה שידי מגעת, הוי אומר, אין שום סתירה בפסוקי המקרא או ממצא ארכיאולוגי הסותר את הנאמר במקרא שמכריח אותנו לחשוב על תאוריה שתפתור הסתירה. וממילא אין טעם בתאוריה זו. הסיפור על שבט דן כתוב בצורה ברורה, אחידה ורציפה, ולא מעורר צורך לחשוב על הסבר אחר לפסוקים העוסקים בשבט זה. אחת מראיותיו היא הפסוק בפרשתנו: "דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל". לטענתו, פסוק זה מרמז שעד ע...
Read more

לשון לימודים #10 מקץ: אברך וחשמונאי (מילים שפירושן לא ידוע - חלק ב)

-
Image
    בהמשך ללשון לימודים של הפרשה שעברה, בה עסקנו במילים יחידאיות, השבוע אעסוק במילה "אַבְרֵךְ", שאף היא יחידאית. הסברתי בשבוע שעבר שבד"כ לא מבינים מיד את משמעות המילה היחידאית, כי אין עוד כמוה במקרא שנוכל להשוות. למעט מילים ידועות ומוכרות מחיי היום יום. דוגמא למילה יחידאית שידועה לנו משמעותה היא "שַׂכִּין", שנמצאת בפסוק (משלי כג:ב): "וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה". מהי שַׂכִּין? היא מזכירה את המילה סכין, אבל היא כתובה בשִׂי"ן ולא בסמ"ך. אבל אנחנו יודעים לומר ששכין = סכין מפני שזו מילה שימושית בחיים שלנו. למעשה בגלל שתמיד השתמשו בסכין במהלך ההיסטוריה, ביום יום, שמרנו על משמעות המילה. לעומת 'כתונת פסים' שלא היתה חלק מהיום יום של היהודים, בייחוד בתקופת הגלות, סכין היא כלי שימושי בחיינו, ולכן משמעות המילה לא אבדה, כמו המילה "שְׂרוֹךְ". ואפילו ש'שכין' כתובה קצת אחרת מאיך שאנו כותבים היום. אם זו מילה שימושית, אז משמעותה נשמרת ועוברת מדור לדור. מילה שהיא לא חלק מהחיים, עלולה לאבד משמעותה. חזרה ל...
Read more

לשון לימודים #7 ויצא: האם שנא יעקב את לאה?

-
Image
       ציירה: אהובה קליין #לשוןלימודים_שלמהגלר בלי הקדמות מיותרות. האם פרשתנו טלנובלה?! יעקב שונא את לאה, רחל מקנאה בלאה, יעקב רב עם רחל. מה לעזאזל קורה כאן?! לא יתכן שכך ינהגו אבותינו הקדושים. אני לא אענה על הכל, מפאת קיצור המקום. "וַיַּרְא ה' כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה" – המילים האלו קשות על המפרשים. בייחוד כשכתוב בפסוק הקודם "וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה". משמע מזה שיעקב אהב גם את לאה. אלא שאת רחל אהב יותר, וברור מדוע. ולכן רבים מהמפרשים (רד"ק, רבי יוסף בכור שור, ועוד) הסבירו ש'שנואה' זה פשוט 'אהובה פחות'. יעקב אוהב גם את לאה אבל לא באותה דרגה כמו רחל. ואם נחשוב שיעקב שנא אותה – הרי אסור לו להמשיך לחיות עמה, ועליו להתגרש ממנה. הרב צחי להמן מוסיף ( https://www.tzohar.org.il/?p=4452 ) עוד שלא כתוב שיעקב הוא השונא, אלא שלאה שנואה, ולכן מסיק שלאה הרגישה שנואה, אף שיעקב עצמו לא שנא אותה. אבל הסבר זה לא מסתדר עם הכתוב "וַיַּרְא ה' כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה" שמלמד שהיא היתה שנואה ממש, ולא רק חשה כך. ולומר ש'ש...
Read more