ציירה: אהובה קליין #לשוןלימודים_שלמהגלר הרבה פעמים אנו עוקבים אחר קריאת התורה, ולא שמים לב לשינוים קטנים בלשון התורה, שלפעמים מספרים סיפור נוסף, שלא כתוב בבירור. בפרשתנו, מסופר שאברהם שולח את עבדו למשפחתו שבחרן, לקחת אשה ליצחק. 'לקחת' מלשון מעשה ליקוחין, קידוש האשה לנישואים. העבד נשבע ויוצא לדרך. לא אתאר את כל הסיפור הידוע. השינוי אליו אני מתיחס זה האופן בו קוראים לעבד אברהם. בחלק מהפרשה הוא נקרא "עבד", ובחלק "איש". אז הוא עבד או איש? עבד זה מי שנתון תחת עולו של אדון, בעוד איש זה מי שאדון לעצמו. ובד"כ בלשון המקרא, "איש" זה אדם חשוב. יתכן ויהיו שיטענו שאלו סתם ביטויים, ובמקרה פעם השתמשו בזה ופעם בזה. מעבר לזלזול בעצם המחשבה שבספר שנכתב ע"פ ה' יהיו מילים מיותרות וטעויות כתיב, ישנו גם פסוק שסותר בצורה חד משמעית טענה זו: "וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֙בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ". באותו פסוק ממש, הוא פעם נקרא "עבד" ופעם ...
Comments
Post a Comment